טוראי דבורה אפשטיין ז"ל

קורות חיים

בת דויד ורוזה. נולדה ב-1929 במונטבידיאו, אורוגואי. בת יחידה למשפחה מתבוללת. קיבלה השכלה תיכונית בבית-ספר כללי. אל התנועה הציונית הגיעה מתוך הכרה בגורלו של העם היהודי בגולה ועתידו בארץ. כבת 17 הצטרפה לתנועת "הנוער הציוני" ותפסה בפשטות את רעיון ההגשמה החלוצית. יצאה לחוה חקלאית, הסתגלה לחיי ההכשרה ובפרוס מלחמת-השחרור, בדצמבר 1947, עלתה לארץ. חדשים מעטים זכתה לחיות בארץ, בקבוצת ניצנים הנצורה, שאליה הצטרפה בבואה. כבר בדרכה הראשונה למקום טעמה את טעם ההתקפה מן הפרדס הסמוך על האוטובוס שנסע בכביש. דבורה הגיבה על כך בשקט ובבטחון.באו ימי ההתקפות הקשות והממושכות על המשק. דבורה קיימה תפקידיה במסירות ובמרץ ולא מעטים שאבו עידוד מהתנהגותה המופתית.ביום האחרון, ב-7 ביוני 1948, לפני נפילת ניצנים, הגיעה אל הבונקר עם הסטן ביד דרך הפרדס המופגז, ומסרה: "הטנקים פרצו. העמדות הרוסות. רבים ההרוגים". היא ביטאה זאת ללא פחד, בחרדה לגורל המקום, וידעה כי הקיץ הקץ גם על חייה הצעירים. בשעה האחרונה לעמידת ניצנים נפגעה קשה, בהגישה עזרה לחבר פצוע, ומתה באותו לילה בשבי האויב, בבית-החולים המצרי במג'דל. נקברה בניצנים. זכרה הועלה על דפי החוברת "ניצנים במצור ובמערכה".