טוראי יוסף שטיינברג ז"ל

קורות חיים

בן מרדכי ולאה. נולד באפריל 1921 בסטאשוב שבפולין. הוריו האמידים והדתיים חינכוהו חינוך תורני, בנוסף לחנוכו בבית-הספר העממי הפולני, אך הוא הצטרף בנערותו לקן "השומר הצעיר", התחבב על חבריו בפיקחותו ובעליזותו, ובמשך הזמן היה למדריך. כל אחיו ואחיותיו עלו ארצה, ורק הוא, בן הזקונים, עוד נשאר עם הוריו, ותכנן תכניות ללכת להכשרה כדי לעלות ולהצטרף אליהם.

משפרצה מלחמת-העולם השניה וכל היהודים נכלאו בגיטו, לא יכול להשלים עם חיי ההשפלה וביחד עם חברים ברח אל היערות והצטיין בין הפרטיזנים באומץ-לבו ובנכונות לעזרת חבריו. כשחזר אל העיירה אחרי שחרורה ומצא את בית הוריו שומם וריק. יצא עם קבוצת הפרטיזנים דרך רומניה לאיטליה, ובעזרת חיילי הבריגדה עלה ארצה ב-1945 במדי חייל.

הצטרף לגרעין שעשה את הכשרתו ביד מרדכי, ולאחר שהגרעין התפזר נשאר ביד-מרדכי וקיבל עליו ברצון תפקיד של שומר-שדות. ידיעתו בערבית, לא הספיקה להסברת איסור הגניבה לשכנים, אך זריזותו ברכיבה ואומץ רוחו ברדיפה אחריהם, היטיבו להשפיע על הגנבים ומחבלי השדות. היה עליז מטבעו. בבעיות לא התעמק ומשברים לא ידע, אך בשתיה ובריקודים היה בן-חיל והתחבב על חבריו. כשאירגן הקיבוץ את מנגנון הבטחון מחדש, נועד לשירות בפל"ם, ולא הכזיב. רץ ראשון לכל מקום סכנה.

מהיום הראשון של ההתקפה המצרית החזיק מעמד עם שבעה חברים בעמדה הקדמית המבוצרת, ולאחר שהעמדה נהרסה הוסיף לשלוח אש באויב. גם במצב זה לא סרה עליזותו ועל כל פגיעה שפגע באויב היה פורץ בצחוק רועם.

כשנצטוו לסגת, מפני סכנת כיתור, הוא נסוג עם האחרונים ולקח עימו את הנשק ואת התחמושת. עם הגיעו לגבולות המשק, רץ למטה להודיע על המצב, אך לא התעכב שם, אלא הצטרף לעמדה מספר 1 ומשם המשיך לצלוף על האויב המסתער. "הבט, כבר את השלישי השכבתי" הכריז בשמחה ובהתפעלות. אך בו ברגע, נפגע הוא בעצמו. קלע האויב פילח את מצחו ביום 19.5.1948. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ביד-מרדכי.